תסתכלו טוב טוב על הכפתור הזה, אני לא הולך לחדש לכם הרבה,
אבל הכפתור הזה הולך לשנות את הרשת. לפחות בכמה מובנים.

אני לא הולך לדבר על הפרטיות שכנראה מתפיידת מעולם הערכים העתידי,
גם לא על מכת המוות שזה עלול לעשות לאתרי סימניות כמו Digg

מה שמעניין אותי זה איך הכפתור הזה עלול להיות יריית הפתיחה
במסכת הכפכופים שגוגל הולכת לעבור ועל העלייה האפשרית של
Do more evil2 בכל הקשור בשליטה על הררי מידע אישי שמתורגם לדולרים.

אז מה היה לנו עד עכשיו:

לפני שבוע בערך עלה מארק צוקרברג, טיפוס בן 20 ומשהו שיושב על הר דולרים,
על הבמה בכנס המפתחים של פייסבוק (כזה יש גם לאפל וגם למייקרוסופט וזה מתחיל
להראות כמו מיסוד של 3 אסכולות נוצריות חדשות) והציג את החידוש הטכנולוגי האחרון בחזון הרשת החברתית שלו – Open Graph

בקצרה – מדובר על כמה פלאגינים (בטרמינולוגיה של פייסבוק – Social plugins)
שניתן לקחת ולהטמיע אותם בכל אתר בתהליך פשוט של העתקה והדבקת קוד.
שום ידע בכתיבת קוד אינו נדרש – פשוט קופיי פייסט.

הנה הקישור לעמוד בפייסבוק + צילום מסך
 

חוץ מכפתור ה Like ניתן להוסיף עוד 7 פיצ'רים (נכון לעכשיו) אחד מהם – Activity feed
שיכול להראות לכם מה חברים שלכם עשו בעמוד שבו הפלאגין מוטמע.
 
הנה תיבה כזו:
 

 
 
והנה אותה תיבה בעמוד המפתחים של פייסבוק – רואים שם חברי פייסבוק שלי שביקרו בעמוד ואת התגובות שלהם:
 
 

FaceBook Activity Feed Plugin

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בגדול זה אמור להוסיף שכבה של פרסונליזציה לעשרות/מאות אלפי אתרים ברשת,
שבסופו של יום ייצרו לנו חווייה יותר אישית כשנהיה באינטראקציה עם אותם אתרים/עמודים.

למשל תגיעו לכתבה בוויינט (במידה וישימו את אחד הפלאגינים) ותוכלו לראות מי מהחברים שלכם סימן Like עליה, בזמן שתסמנו Like גם ה New Feed שלכם בפייסבוק יתעדכן.
 
ואולי תוכן זו לא דוגמא טובה, תחשבו על זאפ. אתם מחפשים מצלמה, עושים השוואה ובעמוד של המצלמה הפיינלסיטית אתם רואים Like של שני חברים שלכם, לא תעשו להם אימייל לשאול איך היא? אם היא עושה קפה?

 
 
איך זה קשור לגוגל.
  
או.
 
רבות דובר בקרב הענקים בין גוגל לפייסבוק. מהחיבור למייקרוסופט ועד לעריקה של הבן של הנגיד פישר מגוגל לפייסבוק . יש לא מעט גורמים בעולם המדיה שגוגל היא הסיוט המהלך שלהם, קחו למשל את רופרט מורדוק. ממותת מדיה ענקית שהכריזה מלחמת חורמה על גוגל. מורדוק טוען די בצדק, שגוגל מאנדקסת את התכנים שלו (אפשר למצוא באימפריה שלו את הניו-יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ועוד) מציגה אותם בשירותים כמו Google News או בתוצאות החיפוש שלה ותוך כדי הצגת פרסומות במקביל לתוכן לא שלהם בכלל, הם עושים בוחטות של כסף.
  23 מיליארד $ ב 2009 למען הדיוק.

 
מיותר לציין שמרדוק לא רואה מזה חצי שקל?
 
בינתיים אתרי חדשות, עיתונים ותכנים קורסים תחת הלחץ ונסגרים.
 
אז לפני כמה חודשים החליט מרדוק שנמאס לו, ושהוא לא יאפשר יותר לגוגל לאנדקס את התכנים שלו, ממילא זה מביא טראפיק זבל שלא משלם על התוכן אז מה אני צריך אותם? הוא אומר.
 
די צודק, פעם שניה.

צחקו עליו לא מעט אנשים. אמרו שאת גוגל אי אפשר לנצח ושזה יהרוס אותו.
 

הכאפה של גוגל
 

בואו תחשבו על התסריט הבא:
בעוד חודש מרדוק מחליט שבכל האתרים הגדולים שלו, אלו שמילוני אנשים סומכים על התכנים שלהם, לא יתאפשר אינדוקס של התוכן על ידי גוגל אלא רק לפסקא הפותחת בכל כתבה.

במקביל פייסבוק משחררים פלאגין נוסף, הפעם מדובר בכסף ווירטואלי של פייסבוק. כבר הרבה זמן מדובר על זה שפייסבוק רוצים להיות הארנק שלכם למיקרו תשלומים (Micro payments) ז"א אתם תשלמו לפייסבוק 100$ למשל, תקבלו פייסבוק קרדיטס, ותבזבזו אותם בכל מיני מקומות בלי להטריח את חברת האשראי שלכם על קניות של שקל וחצי. ולא תצטרכו להוציא ולתת פרטים של כרטיס האשראי בכל מיני הזדמנויות אקראיות.
 

אותו מרדוק שם על כל העמודים באתרים שלו את הכפתור הקטן הזה של פייסבוק.
 
אתה או את עושים חיפוש בגוגל, מגיעים לכתבה, ויכולים לקרוא רק את הפסקא הפותחת.
 
רוצים לקרוא עוד?  תלחצו על כתפור הכסף, שלמו 4 פייסבוק דולר ותקראו את כל הכתבה.
 
נשמע מופרך?
 
ואם 4 פייסבוק דולר = 0.3 אגורות…?
 
לא שווה קריאה של כתבה שצריך עכשיו לתוכנית העסקית, או לסמינר או סתם כתבה טובה?
 
ברגע שלחצתם, מתחילה תגובת שרשרת:
 

1. פייסבוק עשתה עליכם כסף
2. פייסבוק מעבירה חלק מהכסף למרדוק. בניגוד לגוגל.
3. פייסבוק גם מעבירה לו מידע דמוגרפי על מי ששילם על הכתבה.
זה משהו שמרדוק לא יכול לבד (כי אין לו פרופילים כמו של פייסבוק של קוראים באתר) וזה שווה לו הרבה כסף
4. מרדוק מגיש לכם פרסומת שמבוססת על המידע הזה, ממערכת הגשת פרסומות שמייקרוסופט פיתחה (יש להם 5% בפייסבוק בעיקר בשביל השקעה עתידית במה שאמור להביס את יריבתם – גוגל)
5. גוגל משתנקים ונתקעת להם הפיצה בגרון.
6. גוגל מתחילים לחלוק הכנסות עם מפרסמים.

נ.ב
קרו דברים הרבה יותר מופרכים בעשור האחרון.

הפוסט הזה יתעכב על הרכישה האחרונה של פייסבוק  וכיצד היא מחזקת
הנחה הולכת וגוברת שהפרסום ברשת עובד. (רשת חברתית כן.)
כדי לבסס את הטענה (אקדמאי או לא) תמצאו סימוכין ממחקר שנעשה
בעזרת טכנולוגיית EyeTracking וסקר שהתפרסם בגלובס.

רקע.
פייסבוק נמצאת כבר הרבה זמן במרדף אחרי טוויטר.
למי שלא זוכר, לפני השינוי האחרון בממשק של פייסבוק שבעיקר הפך את שורת הסטאטוס
למוטיב מרכזי (יש האומרים מרכזי מדי) פייסבוק ניסו לקנות את טוויטר.

הסיבה לכך כפולה:

א. סטאטוס – אותה שורת סטאטוס\ טוויט מפורסמת היא אחת מזירות השיחה הכי פעילות
בין אם מדובר בג'ימייל או במסנג'ר, וכן, גם בפייסבוק ובטוויטר, היא שורה שהשתלבה בחזון של צוקרברג.
כשטוויטר סירבו למכור הלך צוקרברג והפך את עמוד הכניסה של פייסבוק לסוג של טוויטר.

ב. חיפוש – כאן אנחנו כבר מתקרבים לנושא הפוסט, עד לפני כמה ימים החיפוש בפייסבוק כלל
חיפוש חברים\עמודי מותג. והאמת…מי בא לו לחפש מותגים ולמצוא את קבוצת האייפון של מתנ"ס לוד?
טוויטר לעומת זאת מאפשר לחפש טוויטים וזה מכרה רציני של לינקים שעלולים להיות מעניינים.

צוקרברג לא מוותר ולפני שלושה ימים יצאה הודעה לעיתונות שפייסבוק רוכשים את FriendFeed.
פרינדפיד היא חברה שמאוכלסת בחבורה של יוצאי גוגל, ביניהם Paul Buchheit מי שפיתח את ג'מייל
ואת הפרוטוטייפ של Adsence. הוא גם זה שחתום על המוטו – Do no evil.

פייסבוק "השאילה" כמה אלמנטים פונקציונאליים המזוהים עם FriendFeed, כמו למשל ה- Like

ועכשיו פייסבוק במקביל מודיעה על הוספת אפשרות חיפוש מורחבת, כזו שתאפשר חיפוש של חברים,
קבוצות, דפים, פוסטים וכו'…

איך כל זה קשור לפרסום ברשת חברתית?

אחת ההנחות המקובלות בפרסום היא שרשתות חברתיות הן לא המקום לפרסם בו.
משתמשים רוצים לתקשר עם חברים, להיות באינטראקציות ובסטייט אוף מיינד חברתי.
ולכן הפרסום ברשתות מתקבל בחוסר אהדה על ידי משתמשים והוא בעיקר גורם מפריע.
(ועכשיו אני שואל אתכם, וב Ynet זה לא מפריע אה..? וכשבאים לקרוא כתבה דווקא כן רוצים מתפרצת?)

בכל מקרה זו גם אחת מהסיבות המרכזיות שפייסבוק ורשתות נוספות מפסידות מיליוני דולרים.

והנה מגיע סקר של טלסקר ומראה של 52% מהגולשים ברשתות חברתיות הפרסום דווקא לא מפריע.

בנוסף, תוצאות מחקר שנעשה במעבדת EyeTracking ובדק את רמת ההתעכבות על מודעות
ממומנות של משתמשים המבצעים חיפוש ב -פייסבוק, טוויטר ויוטיוב מראה את הנתונים הבאים :

- 65% מהמדגם התעכבו על מודעות ממומנות ב-10 השניות הראשונות של החיפוש

- תבניות סריקת העין של תוצאות חיפוש לא עוקבות את סדר תצוגת התוצאות.
לעתים  המודעות הממומנות נצפות לפני שתוצאות החיפוש השלישית והרביעית נצפות

הנה דוגמא ל – Gaze של סריקת תוצאות חיפוש בפייסבוק:

אפשר להוריד את המחקר המלא כאן.

ועכשיו לשורות התחתונות.

- פייסבוק בעמדת נחיתות מול Twitter ו Youtube בכל הנוגע לרלוונטיות ואפשרויות חיפוש.

- פייסבוק רוכשת חברה שתעזור לה לשפר את החיפוש והחיבור עם מקורות אינפורמציה נוספים.

- אנשים (לפחות בארץ) לא כל כך מתנגדים לפרסום ברשת חברתית.

- מחקר Eyetracking מראה שמשתמשים מתמקדים בקישורים הממומנים המופיעים בעמודי תוצאות החיפוש
בפייסבוק למשך כמה שניות ולפני שהם מסתכלים בתוצאות. ז"א שכן יש להם זמן וחשק להתעכב על פרסום
ברשת חברתית.

- הרעש הויזואלי בפייסבוק (לעומת Ynet למשל) נושק לאפס. אתה רוצה שהמשתמש שלך יהיה רגוע
ולא חולה ב – Banner Blindness וזה נראה כמו מקום טוב להתחיל בו.

זה גם לא עולה הרבה (עדיין)

קדימה. תקליקו.

]]> http://1bit.co.il/archives/137/feed 3 http://1bit.co.il/archives/105 http://1bit.co.il/archives/105#comments Mon, 18 May 2009 22:12:06 +0000 ‫Amit‬ http://1bit.co.il/?p=105

לפני כמה שבועות ניסיתי לבצע העברה של כסף מהחשבון שלי לחשבון צד ג'.
זו פעולה שאני עושה על בסיס קבוע, ומעולם לא נתקלתי בבעיה לבצע אותה.
באותו מעמד – כן נתקלתי. לא הצלחתי להעביר את הכסף והרמז היחיד לבעייה הייתה
הודעת שגיאה לא מובנת ששלחה אותי למסע טלפוני עם נציגת שירות ואיחור של יומיים בהעברת הכסף.
את השתלשלות האירועים + צילומי מסך + הסבר איך זה מתרגם להפסד כסף תמצאו בפוסט הזה

עבר פחות משבוע מהרגע שפרסמתי את הפוסט ובוקר אחד אני יוצא מפגישה ומקבל טלפון.
בציטוט מהזכרון כך זה נשמע:

אני: הלו
הצד השני: עמית?
אני: כן
הצד השני: שלום מדברת יפה משירות הלקוחות של בנק הפועלים

אני: (חושב לעצמי..אוףףף עוד פעם הצעות שידרוג למשכנתא..)
בנק הפועלים: קראנו את הכתבה שפרסמת בפורום ורציתי להודות לך על ההערות
אני : וואללה…יפה.
בנק הפועלים: כן, אנחנו מודעים לבעיה הזו וכמו שאתה יודע יש כל כך הרבה דברים לעשות ולשפר
ולכן זה בטיפול וייפתר תוך 3 שבועות.
אני: איך הגעתם אלי? השתשמתם בגוגל אלרטס?
בנק הפועלים: לא..אנחנו מסתובבים ברשת אתה יודע, ומישהוא נתקל בזה
אני: (די חשדן ואומר לעצמי אין סיכוי, הם בטח מפעילים אחת מאפליקציות "האזנה" כמו Buzzilla או cMining)
יפה אני אומר לה…כל הכבוד לכם על זמן התגובה, ועל זה שאתם מקשיבים. קניתם אותי.

המשכנו לקשקש על ענייני אופטימיזציה של שירות לקוחות מקוון וסיכמנו שאעדכן את הפוסט בהקדם.
אני חייב לציין שלא הרגשתי שום לחץ סמוי לכתוב פוסט עדכון למרות שהסאב טקסט היה שם. לגיטימי.

עברו שלושה שבועות מאז, והיום אני מקבל מייל מיפה, יפה מבנק הפועלים.

הנה המייל:

בדיקה זריזה של התהליך שוב מראה שהודעת השגיאה אכן תוקנה..ואפילו לפני הדד ליין

לסיכום:
עבודה יפהיפייה של האזנה למשתשמים ויישום של "קול הלקוח" (VOC – Voice of customer)
זה מראה על איכפתיות במקרה הטוב ובמקרה הגרוע על זהירות מאסוציאציות שליליות למותג.
בכל מקרה זה עובד לטובתנו.

אבל..(תמיד יש אבל)
אני לא מצפה מיפה להיות כריש אינטרנט,
אבל כדאי שמי שמתקשר עם בלוגרים יכיר את הניואנסים.
כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

1. זה לא פורום – זה בלוג.
2. אתיקת פרטיות – אם קראת משהו בבלוג של מישהוא לפני שאתה מרים אליו טלפון*
פרסם תגובה תחת הפוסט. ככה התגובה שלך תזכה לפרסום בלי תלות בכותב הפוסט
וגם תשתתף במהות של הבלוגספירה – שיחה.

(*סה"כ הטלפון שלי לא מפורסם בבלוג או בכל מקום אחר, אני מניח שהוא נשלף ממערכת ניהול הלקוחות)

תודה ליפה.

והפעם:
התמקדות בהודעות שגיאה ואיך הן קשורות לאופטימיזציה וחוויית שימוש.

ראשית הקדמה – אני חושב בעצם שאני מייסד לי מין פינה.
כמו פינת בישול בתוכנית בוקר. רק שכאן נתעסק לא בשום ושמן זית,
אלא בבעיות שימושיות ואינטראקציה די מעצבנות שאני נתקל בהן באתרים
כאלה או אחרים ושטיפול בהן ישפר פלאים קונברז'נים (המרות) וחוויית משתמש.

אז מגיע לי תתחדש.

בנק הפועלים – רקע
יש לי חשבון אצל שרי אריסון, וכמובן שיש לי חשבון אינטרנטי.
אחת לכמה זמן אני מבצע העברות לצד שלישי:

* תשלום חשבונות
* תשלום לספקים
* 300 שקל שאני חייב לאחותי
* ועוד כהנה וכהנה

בשנה האחרונה ביצעתי לדעתי מעל ל -70 העברות, ואף פעם לא נתקלתי בבעיה.
לפני יומיים הייתי צריך לבצע העברה ואז לראשונה נתקלתי בבעיה.  הסיפור של הבעיה הזו,
נוגע לאחד הנושאים הבסיסיים בעיצוב ממשק משתמש (UI) והוא הודעות שגיאה לא ברורות/מפחידות/תלושות.
למען האמת יש עשרות בדיחות הקשורות בהודעות שגיאה שביל גייטס והשטן ניסחו יחד
ושגורמות למשתמשים רגילים פשוט ללחוץ OK מהפחד או מהבורות.

הבורות של כותבי האינטראקציה, לא של המשתמש.

על רגל אחת, עיצוב אינטראקציות (Interaction Design) הוא תחום המתמקד במחקר, ניסוח ותכנון
האינטראקציות של משתמש עם מערכת. (המערכת לצורך העניין היא האתר של בנק הפועלים)

בקצרה, מעצב אינטראקציה אומר למתכנת (במסמך אפיון כמובן):
בוריס, כשלוחצים על כפתור X תייצר פרוצדורה Y.
(למשל – כשלוחצים על  כפתור "הרשם" צור תהליך שבודק אם המשתמש מזוהה)

מקרה שקרה – איך בזבזתי זמן בגלל הודעת שגיאה

1. זה המסך שבו מתחילים את הפרוצדורה של העברת כסף לחשבון צד ג'.

2. אני ממלא את הפרטים בשדות
(כפי שכתבתי, ביצעתי את הפעולה הזו עשרות פעמים ללא תקלה)

3. לאחר שסיימתי, לחצתי על המשך. והנה מה שאני מקבל:

שימו לב לנוסח של הודעת השגיאה: "לתשומת לבך! זמנית אין באפשרותנו לתת שירות זה"

ועכשיו….מה לעזעזל זה אומר?

* האם יש להם בעיה במערכת?
* האם אין לי מספיק יתרה בחשבון?
* האם נגמר לי הזכאות להעברות צד ג'?
* למה לעזעזל זה באדום מודגש עם סימן קריאה? מה עשיתי????????

הבנתי שהסתכתי והכסף לא יועבר היום ולכן כתבתי אימייל למי שהייתי חייב כסף, הנה הוא:

היי, משום מה זמנית השירות לא זמין (של העברה באינטרנט) פעם ראשונה שזה קורה לי. אנסה מחר.

4. היום ניסיתי שוב. ושוב הודעת שגיאה!!

הנה אני צריך לחייג לשירות לקוחות לברר מה נהיה.
וכאן בנק הפועלים (ואני) מתחילים להפסיד כסף.

זמן זה כסף, וכל שיחה היא בזבוז זמן, זה אולי נראה זניח, אבל המטרה של כל מנהל שירות לקוחות
היא לייעל את השירות ולפתור כמה שיותר בעיות לפני שמתקשרים וכשכבר מתקשרים להוריד למינימום
את זמן הטיפול בכדי לחסוך זמני המתנה וטיפול שזה = פחות מוקדנים במשמרת. לחברה עם עשרות
אלפי לקוחות כל תקלה מייצרת עשרות אם לא מאות שעות אדם בשנה.
וזה כסף.

עונה לי נציגה ומתחילה לברר:

* האם ביצעת פעולה שונה,חריגה? (לא. עשיתי את אותה פעולה עשרות פעמים)
* האם יש לך חריגה? (לא. אני בפלוס ויש עוד X כסף בפר"י יומי)
* האינטרנט שלך מחובר (לא עניתי לה על זה)

תוך כדי השיחה אני פתאום שם לב..

5. לעזעזל!!! הקלדתי מספר סניף לא נכון!!!!

מסתבר שהסיבה להודעת השגיאה – מספר סניף לא נכון.

|תגידו לי, יש קשר בין הודעת השגיאה ("לתשומת לבך! זמנית אין באפשרותנו לתת שירות זה")
לבין הטעות שעשיתי??? למה אי אפשר הודעות נורמליות שעוזרות לי להבין במה טעיתי כמו:

* לתשומת לבך, המערכת מזהה שגיאה. האם כל הפרטים שמילאת נכונים?
(ללא סימן קריאה בבקשה. ולא אדום)
* לתשומת לבך, המערכת מזהה שגיאה. אנא וודא שכל הפרטים מלאים ונכונים.
* לתשומת לבך, המערכת מזהה שגיאה. אנא הקפד למלא את כל השדות ולוודא את אמיתות הפרטים.

אני בכל מקרה הכתבתי לנציגת שירות מה להעביר באימייל למי שאחראי על זה.
ניסוח מקצועי, קצר ומובן שכל מי שמתעסק בניהול ווב/מוצר/שירות און ליין היה מבין מיד.
אז היא אמרה לי לפנות לנציג תלונות הציבור של בנק הפועלים.

פסדר.

** עדכון – בנק הפועלים קראו את הפוסט הזה ואשכרה תיקנו את הודעת השגיאה. הנה ההשתלשלות **

הפוסט הזה מתמודד עם אחת הבעיות באופטימיזציה שנעשית בעזרת גוגל אנליטיקס לקמפיינים
קונטקסטואליים/טקסטואלים (קרי: אדוורדס ושכמותם).

הבעיה היא היכולת להתחקות אחר מחרוזת החיפוש המקורית שדרכה הגיע משתמש לעמוד התוצאות שממנו הקליק על המודעה שלכם.
בגוגל אנאליטיקס תוכלו לזהות את המילה/מחרוזת שעליה הצבתם Bid (ז"א אותה מילה "שהקפיצה" את המודעה)
ולא את המחרוזת המלאה שאיתה ביצע המשתמש חיפוש ולאחר מכן פעולה.

מה זה אומר ולמה זה חשוב.

זה חשוב משום שכשמגדירים צירופי מילים להפעלת המודעה שלכם תמיד ישנה אפשרות שמשתמשים מבצעים
חיפוש תוך כדי שימוש בצירופים שלא העליתם על דעתכם ושלא עלו בתהליך מחקר המילים שעשיתם.
משהו בסגנון – השבט אומר את דברו.

הנה דוגמא-  Sony Ericsson מעלים קמפיין אדוורדס לטאץ' סקרין החדש שלהם.
מנהל הקמפיין בחר כמה מילות מפתח שאיתם הוא מתחרה (בביד) על ההופעה של המודעה שלו.

בוא נאמר שהמילים אותן הוא בחר הן: "טלפון, נייד, אריקסון" והקונפיגורציה היא מסוג Broad Match
ברירה בה מחרוזות חיפוש שחורגות מהצירוף המדויק שבחרתם עדיין תפעיל את המודעה,
ז"א גם אם המשתמש יקליד מחרוזת רחבה יותר – כזו שכוללת "נייד טאץ' סקרין אריקסון החדש" המודעה תופיע.

נחזור אלי, המשתמש.

בגוגל הקלדתי "נייד טאצ'סקרין אריקסון החדש" המודעה שלהם אכן קפצה ואני הקלקתי.
ההקלקה הזו תשוייך בדוחו"ת של גוגל אנליטיקס ככזו שהגיעה ממחרוזת ה- Bid של המפרסם ("טלפון נייד אריקסון")
ובשום מקרה לא נוכל לראות מה החיפוש המקורי של המשתמש (שכזכור כלל את המילים טאצ'סקרין וחדש)

אם נוכל לזהות את המחרוזות המלאות של החיפוש, גם את אלו שלא הצלחנו לנחש מבעוד מועד
ושהביאו את המשתמש להקליק על המודעה שלנו, נוכל למקד את הקמפיין ולמצוא עוד ביטויים שעלולים
לגרור קונברז'נים טובים יותר (בין חשיפה – להקלקה – לביצוע פעולה)

יש פתרון.

גוגל אנליטיקס מאפשר בעזרת פילטרים לייצר פתרונות ללא מעט מהמגבלות שהפלטפורמה סוחבת.

להלן הפתרון:

1. צור פרופיל חדש בכדי לא לפגוע בסדירות הפרופיל הראשי.

2. צור פילטר ראשון שנראה כך:

3. שייך את הפילטר לפרופיל שזה עתה יצרת (יש משמעות לסדר הפילטרים. זה צריך להיות הראשון)

4. צור את הפילטר השני שנראה כך:

5. שמור.

את האינפורמציה תוכלו לראות בכל דו"ח שמסגמנט לפי Keywords

הפוסט בא לתאר את הדרך בה גוגל אנאליטיקס ואפליקציות ווב אנאליטיקס אחרות אוספות את האינפורמציה
שמשמשת להבנה של דפוסי הגלישה באתר. בעקרון קיימים שני מודלים מרכזיים שעל פיהם עובדות האפליקציות הללו והפוסט מכיל תיאור מילולי ותרשימי זרימה של המסלול אותה עושה האינפורמציה מהדפדפן ועד לדו"חות.

גוגל אנאליטיקס היא שירות אינטרנטי במודל שנקרא SAAS

(Software As a Service)

תחשבו רגע על Google Docs והנה לכם אותו עקרון – מהדפדפן שלכם אתם ניגשים לאפליקציה שמורצת
מהשרתים של גוגל ומאפשרת לכם להשתמש בה (בחינם) וזאת בניגוד להתקנה "פיזית" של אפליקציית  Word שמורצת מהמחשב שלכם. (ובעקון אמורה לעלות כסף : )

בגוגל אנאליטיקס המודל של גישה מרחוק ללא התקנה "פיזית" מתאפשר בזכות שיטת ניטור חדשה יחסית
(חדשה מבחינת הדומיננטיות שלה) שהיא שיטה אחת מתוך שתיים עיקריות – Log files V.S Page tagging

1. Page Tagging – זו השיטה שבה גוגל אנאליטיקס משתמשים, ושזוכה לדומיננטיות רבה בשנים האחרונות
בעיקר בשל הגמישות שלה. בשיטה זו האינפורמציה באילו דפים אתם צופים, כמה זמן אתם מבלים בהם וכו'
נשלחת מהדפדפן שלכם לשרתים של גוגל אנאליטיקס ושם עוברת תהליך של עיבוד.

השיטה הזו מפשטת את כל תהליך ההטמעה ומייתרת את הצורך בהתקנה של אפליקציית ווב אנאליטיקס
על השרתים שלכם, מה שמאפשר מודל של שירות "מרחוק" ומעט התעסקות עם אנשי הפיתוח,
שזה תמיד טוב לאנשי שיווק.

2. Log Files - זו השיטה הוותיקה יותר, בשיטה זו האינפורמציה מגיעה אך ורק לשרת שמתפעל את האתר שלכם. בכל פעם שאתם גולשים לאתר, הדפדפן שלכם מייצר בקשה לדף מהשרת שעליו יושב האתר (יש יוצאי דופן – עניין לפוסט אחר) ברגע שהשרת מקבל בקשה לדף הוא רושם אותה והרישום הזה נקרא Log. אם על השרת שלכם מותקנת תוכנת ניתוח לוגים היא תעבד את האינפורמציה ותאפשר בנייה והצגה של דוחו"ת (דוגמא לאפליקציית ווב אנאליטיקס עם גרסאת חינם נפוצה לשיטה הזו- Web Trends)

הנה שני תרשימי זרימה שמראים את תהליך העברת האינפורמציה מהדפדפן דרך מנוע עיבוד הנתונים ועד להצגת הדוחו"ת. נתחיל במקרה הפשוט יותר:

——————-

Log Files

1.  דפדפן מבצע בקשה לעמוד מהשרת שמארח את האתר שלכם

1.1 השרת בודק אם יש קוקיז בדפדפן (בכדי לייצר גרסא אישית של העמוד) ואז שולח את הקוד
שמרכיב את הדף חזרה לדפדפן

2. במקביל ליצירת הדף, השרת רושם Log עם פרטים המיוחסים לדפדפן (סוג דפדפן, מערכת הפעלה,
זמן הבקשה, מספר IP וכו') ופרטים המיוחסים לעמוד שאותו הדפדפן ביקש  (URL של העמוד, Referrer  וכו')

3. המוח – מנוע עיבוד הלוגים של התוכנה בה אתם משתמשים משייך, מפענח, מנתח ובעיקר מתאמץ
לייצר לכם תמונה של מה קורה באתר

4. את המאמץ מסעיף 3 אתם רואים בדוחו"ת דרך אינטרפייס גרפי.

—————-

Page Tagging (השיטה של  גוגל אנאליטיקס)

1. דפדפן מבצע בקשה לעמוד מהשרת שמארח את האתר שלכם

2. השרת בודק אם יש קוקיז בדפדפן (בלי קשר לקוקיז של גוגל אנאליטיקס) ואז שולח את הקוד
שמרכיב את הדף חזרה לדפדפן

3. הדפדפן בונה את הדף כשהוא מבקש חלק מהאובייקטים הנדרשים לבניית הדף משרתים אחרים,
אובייקט אחד הוא קובץ של גוגל אנאליטיקס – urchin.js
(אובייקט אחר יכול להיות נגן של Youtube או תמונה שנמצאת על הפליקר שלכם ואשר הוטמעו בעמוד)

3.1 השרת של גוגל שולח לדפדפן את הקובץ שנקרא urchin.js

4. לאחר שהקובץ הגיע והדף ממשיך בבניה שלו, הקוד של גוגל אנאליטיקס (GATC) מזהה פרטים מהדפדפן
ואז רושם אותם לכמה סוגי קוקיז ייחודיים לגוגל אנאליטיקס (או מעדכן במקרה שלא היו לפני כן)

5. לאחר כתיבת הקוקיז, הקוד של אנאליטיקס מדמה בקשה של דף מהשרתים של גוגל אנאליטיקס.
למען הדיוק הקוד מבקש מהשרתים של אנאליטיקס  gif מאוד מאוד קטן שבעצם מדמה את אותה פרוצדורה
של בקשת דף "אמיתי". הסיבה לזה היא שכאשר הדפדפן שלכם מבצע את הבקשה ל gif הוא מעביר לשרתים
של גוגל אנאליטיקס את כל הפרטים שנאספו מהדפדפן ותועדו בקוקיז שנוצרו בשלב הקודם.

6.  נרשם Log בשרת של גוגל אנאליטיקס המבוסס על האינפורמציה שהגיעה עם הקוקיז הייעודיים של אנאליטיקס

7. כאן נכנס לפעולה מנוע העיבוד של גוגל אנאליטקס שמנתח את הלוגים ומזין את התוצאות
לשרת דאטה בייס גדול  לחשבון ייחודי הרשום על שימכם.

8. אתם ניגשים לממשק האינטרנטי שמבצע בקשות לאותו שרת דאטה בייס ומהתשובות הוא מייצר לכם דו"ח.

———————————————————————————–

נושא קשור: קוקיז.
אחד המרכיבים הקריטיים בתהליך הזה הן הקוקיז, ששומרות מידע ייחודי (ואנונימי) על כל משתמש
ודרכן ניתן לקשר בין הארועים באתר.

]]> http://1bit.co.il/archives/9/feed 1